"חסרת סבלנות", "חמומת מזג", "אגרסיבית", "עצבנית" הן מעט מהמילים שהוגדרתי על ידן במהלך חיי.. אני זוכרת את ההרגשה שאפפה אותי כל פעם ששמעתי אותן מופנות כלפיי. עד היום עוברת בי צמרמורת כאשר אני מוגדרת לעתים כך שוב. עצם הקושי שיש לי במפגש עם המילים הללו מראה שיש לי עדיין עבודה, ואני בספק אם אי פעם אגיע למקום שבו אומר לעצמי – "זהו, הרווחת את תעודת הסבלנות"'. זו גם לא המטרה.
וכך קרה שדווקא אני, "חסרת סבלנות" שכמותי, לימדתי שיעור בנושא סבלנות, ועוד נוער בסיכון!! אני זוכרת את היום הזה בצורה ברורה למרות שהתרחש לפני יותר מעשור. הרגשתי כל כך צבועה לפני השיעור - איך אצליח ללמד שיעור על משהו שיש לי כל כך מעט ממנו? אז ביקשתי להיכנס לעומק עם עצמי, קודם כל. חיפשתי עמוק ופתאום זה היכה בי - שורש המילה סבלנות הוא ס.ב.ל. אכן, להיות סבלנית זהו סבל, אז למה אני צריכה את זה? למה התלמידות.ים שלי צריכות.ים את זה? איך מלמדים נערים ונערות שלמרות גילם.ן הצעיר סבלו לא מעט? ומה העניין בעצם? הרי יש כל כך הרבה סבל בחיים, למה עוד? מה התכלית? ומה בין זה לגידול וחינוך ילדים?
יש שני סוגי סבל בעולם – סבל ששייך לעבר, חוויות שעברנו כילדות.ים, ללא שליטה עליהן, וסבלנו בהן ומהן. סוג הסבל השני שייך לסבל שבא מבחירה, לדוגמה – אני סובלת בחדר כושר, ממש שונאת את זה, את הרמת המשקולות, את הריצה על ההליכון, את הזיעה וכאבי השרירים. אבל הסבל הזה הוא מבחירה, כי אני מאמינה שאגיע לתוצאות שאהיה מרוצה מהן פנימית, חיצונית, בריאותית, לכן הסבל הזה מצדיק את עצמו. דוגמה נוספת - לידת ילד.ה היא סבל, גם אישה שזכתה ללידה קלה יחסית, גופה סובל, הוא משתנה, הלחצים הפיזיים בזמן הלידה ועוד לפני כן במהלך ההיריון. הטראומה שהגוף עובר היא מטלטלת, מרסקת ושוברת. אם כך, איך נסביר את זה שאוכלוסיית העולם ממשיכה לגדול? זוהי בחירה מושכלת של האישה לעבור את הסבל הגדול הזה לשם הדבר הענק ביותר בעולם הזה – חיים ואהבה.
כך הסברתי לאותם.ן נערים.ות, כך עניתי לעצמי – יש סוג של סבל שאני בוחרת לשחרר ממנו ולא להיות מוגדרת על ידו, ולעומת זאת, יש סוג של סבל שמצמיח אותי, ממלא אותי וכדאי עבורי.
איך עושים אבחנה בין השניים?
הרעיון המהותי הוא לשאול את עצמי – האם הסבל הזה יצמיח אותי בטווח הארוך או ירסק אותי? כל איש.ה יענו על כך בהתאם לרחשי ליבם.ן. יחד עם זאת, אני מאמינה שכל הקוראות.ים שהגיעו עד כאן יסכימו איתי שאחד הדברים הראויים ביותר והחשובים ביותר בעולם הוא גידול ילדינו לבריאות, אושר, אהבה והצלחה. אם כך, הרי שנסכים לסבול בשבילן.ם, בתנאי שהדבר הזה אכן יצמיח. לא את הסבל אני רוצה להדגיש, אלא את היותו חלק בלתי נפרד מסבלנות.
איפה הרווח בסבלנות בגידול ילדים?
הרווח בסבלנות הוא פשוט – הסבלנות מאפשרת לנו מרחב תגובה. הסבלנות מאפשרת לנו לחשוב על עוד אפשרויות לניהול הסיטואציה בצורה שתהיה קרובה יותר לאופן בו אני רוצה שהיא תתנהל. הסבלנות היא המזור שלנו לרגשות האשם המתלווים באופן טבעי לחלוטין להורות. כל הרגעים האלו שישבנו עם עצמנו בסוף היום ושאלנו "מה לעזאזל עשיתי?" "איך הרשיתי לעצמי התנהג ככה לילד.ה שלי?" "אכזבתי אותו", "הכאבתי לה" ועוד.. כל הכאב שמגיע עם השאלות והמשפטים הללו יכול למצוא מרגוע ככל שתצליחו להיות יותר סבלניות.ים ותסכימו לעבוד על השריר הזה ולסבול. אבל הי, אם הבחירה היא בין סבל שאין לי שליטה עליו (ולהיות נשלטת על ידי עוד ערבים של תסכול) לבין לבחור את הסבל שלי ולהרוויח ממנו? אתן.ם תשלימו..
פעמים רבות חברות ומכרות זרקו לעברי משפטים – "לך זה קל, זה בא לך טבעי, את סבלנית", "את מחנכת", "את מדריכת הורים" ועוד, וכל פעם מחדש הסברתי שבעברי, לא הייתי סבלנית כלל. למעשה, הוגדרתי בלא מעט תארים שהיו רחוקים מהמילה סבלנית. אגב, יש לי את כל הצידוקים להיות חסרת סבלנות, לכולנו, הרי החיים במדינה הזו מטורפים, והקורונה? אל תתנו לי להתחיל בכלל.. העניין הוא שאני עובדת על להיות סבלנית עם הילדים, לא כי זה קל, אלא כי זה משתלם עבורי ועבורם.ן. אני עושה בחירה מושכלת לנשום עמוק, לזכור שהמטרה גדולה מהרגע, מהעצבים ולסבול לשם מרחב הפעולה והשליטה שתתאפשר בזכות הסבלנות. יש ימים בהם אני מצליחה יותר, יש ימים בהם פחות, יש גם ימים בהם אני פשוט פקעת עצבים. העניין הוא שבימים בהם אני מצליחה, אני מרגישה גאה בהורות שלי, משהו בבית נעים יותר והילדים נינוחים יותר וממושמעים יותר. אני מרגישה בשליטה.
אם הייתי אומרת לכן.ם שיש שריר כזה בהורות, שברגע שעובדים עליו שוב ושוב ושוב, לא משנה כמה רפה הוא היה בהתחלה, העבודה עליו בהכרח תניב הצלחה בגידול הילדים ובשיפור איכות החיים, הייתן.ם עושות.ים זאת?
אז הנה – בפה מלא אומר ששריר הסבלנות הוא שריר כל כך חשוב לעבוד עליו, וכמו עבודה בחדר כושר, אתן.ם תסבלו תוך כדי, וכמו התמונה של אחר כך, אחרי זמן לא מבוטל של עבודה וסבל – יבוא הרגע הזה, התמונה הזו שתנציח את הצלחתכן.ם, את ניצחונכן.ם על הסבל. העניין הענק הוא שכאן, בתרגול שריר הסבלנות, יגיע הרגע הזה שהילד.ה שלכן.ם יגיעו, לכאורה, ללא סיבה, ויאמרו לכן.ם כמה הם אוהבים אתכן.ם ואז כל הסבל בלהיות סבלניות.ים השתלם. אלו הרגעים בהם אתן.ם תתמלאו דלק לעוד שיעורי סבלנות, כי המילה שלהן.ם, האהבה שמקיפה אותן.ם ומועברת אליכן.ם, היא אחד הדברים הגדולים ביותר שיש לעולם הזה להציע.
אתגר הסבלנות
בואו נתחיל את "אתגר הסבלנות" – מי מכן.ם שמספיק אמיץ.ה להתחיל, קחו על עצמכן.ם אתגר של 10 ימים בו תספרו יותר עד עשר, תחשבו רגע לפני התגובה האוטומטית ותזכרו שהמטרה היר להרחיב את זמן התגובה, ותגידו לי בעצמכן.ם מה היה השינוי שהרגשתן.ם בהורות שלכן.ם. שלחו לי הודעה ושתפו, מחכה לשמוע איך היה.
חזקו ואמצו יקרות.ים, אתן.ם לגמרי מסוגלות.ים. אני מאמינה בכן.ם