לא יכולה יותר לשמוע את המשפט
"לא נעים לי, תפסיק".
מה הבעיה, אתן שואלות?
תגידו לי אתן -
כמה פעמים שמעתן את עצמכן עם המשפט הזה?
וכמה מתוך הפעמים האלה המשפט באמת עזר?
אז הבעיה היא התסכול ההורי שמתלווה למשפט הזה,
הבעיה היא שעוד רגע תחזרו עליו לפחות עוד פעמיים..
ואז תתחילו להרים את הקול ולרוב זה עדיין לא יעזור.
הבעיה היא שתמשיכו לחזור עליו בעוד מיליון סיטואציות..
יודעות למה?
כי הוא לא משפט שמסמל גבול ברור,
וגבול לא ברור דינו להמשיך להיחצות.
להמשיך עם המשפט הזה רק יביא לזה
שהילדים שלנו יהיו יותר מבולבלים,
ואנחנו נמשיך להיות מתוסכלות שוב ושוב ושוב..לא עלינו.
נראה לכן?!?
ברור שלא!
אנחנו צריכות כוחות למיליון תפעולים במהלך היום,
אז לבזבז כוחות על משהו שנידון לכישלון?
הכי לא!
זה לא מקובל עליכן!
אתן רוצות לקחת אחריות על הכוחות שלכן,
אתן רוצות לקחת אחריות על האימהות שלכן,
אתן רוצות לקחת אחריות על הילדים שלכן.
אז מה כן? מה הפיתרון?
תמירו את המשפט: "זה לא נעים לי"
במשפט החדש שלכן: "זה לא מקובל עליי".
ככה הגבול שלכן יהיה ברור לכן ולילדכן.
איך?
הגדירו מהו הגבול שלכן.
בררו עם בן.ת הזוג מה השקפתם בנושא
א. מסכימים? תמשיכו לסעיף 3.
ב. לא מסכימים? הגדירו גבול משותף.
3. בצעו "שיחת מודעות" עם הילדים - הסבירו להם במשפט קצר וענייני כשכולם רגועים
מה היה הגבול שנחצה, ושלא יחצה יותר.
4. שמרו על טונציה אוהבת-סמכותית ככל האפשר.
5. היו עקביות - "זה לא מקובל עליי".
השלבים הללו בשילוב "זה לא מקובל עליי"
יאפשרו לכן לקחת אחריות
ולפעול מתוך "הורות-מודעת".
הגבול יהיה ברור יותר,
ההתנהלות תהיה פשוטה יותר,
אוהבת יותר
וסמכותית יותר.
ככה תחסכו לעצמכן כוחות לדברים החשובים באמת,
ברוך השם, יש לא מעט מהם.
קל?
מה פתאום,
יש פעמים שאני נלחמת עם עצמי לא לתלוש שיער,
ובגילי חשוב לשמור עליו.
אז ממש ממש לא קל לפעמים,
אבל תמיד סופר משתלם.
שתפו אותי, מ 1-10 כמה קל היה?
10 - סופר קל
1 - סופר קשה