משקפיים חדשים

משקפיים חדשים

מכירות את הילד הזה שמוגדר כבעייתי? חסר גבולות? חצוף?

ש' הוגדר בדיוק ככה עוד לפני שהכרנו.

הכרתי אותו כשקיבלתי כיתת חינוך חדשה.

הנתונים שקיבלתי על ש' - ילד אנרגטי, מתקשה לשבת במקום,

מתפרץ, חסר גבולות, חכם מאד אבל מתקשה עם המטלות הלימודיות.

בית הספר ניסה דרכים שונות בעירוב גורמים שונים,

אחרי 4 שנים לא נראה היה פתרון באופק...

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהוא התפרץ בכיתה,

היה רעש שהפריע לו. הוא בתגובה צעק, קם ממקומו ופיזר לאוויר צעקות.

הוא "עמד בכל הציפיות" שהיו ממנו, כמה טוב שבאתי עם המשקפיים הנכונים.

יצאתי יחד איתו מהכיתה ואמרתי:

"אני רואה שהרעש ממש היקשה עליך, נכון?"

"ברור, איך אני אמור להתרכז? אני לא מבין כלום!"

"אני מבינה, קשה לך להתרכז ככה, עדיין - לא מקובל שתגיב ככה."

"אז עכשיו תשאירי אותי בחוץ? יופי, כרגיל, אני הבעייתי".

"מה פתאום, אתה לא נשאר בחוץ - אתה נכנס לכיתה, רגוע".

הוא נרגע, תוך כדי שהוא נראה כל כך מופתע, נשם ונכנס.

בכיתה ביקשתי את עזרת התלמידים -

"תקשיבו חבר'ה, לש' וגם לי, קשה להתרכז, אנחנו צריכים עזרה -

בעצם ביקשתי מהילדים להשתמש במשקפיים שלי, כי גם הם

לא באמת מכירים את ש'.

היו עוד אפיזודות מהסוג הזה עם ש', במשך חודשים ארוכים עבדנו קשה.

בסוף? הוא סיים שנה עם הצלחות לימודיות, רגשיות וחברתיות.

כלל הצוות גילה אותו, גם הם הצליחו להחליף משקפיים.

אז איך זה קרה? מה עזר לש', לצוות ולכיתה להחליף משקפיים?

היכולת שלי להחזיק משקפיים אחרים על הילד -

במקום "מתנגד" - ראיתי הזדמנות להכניס ידע חדש על התמודדות נכונה

במקום "מתפרץ" - ראיתי הזדמנות לעבוד על וויסות רגשי

במקום "חסר גבולות" - ראיתי הזדמנות לעבוד על גבולות

והייתי עקבית.

איפה זה פוגש אותנו עם הילדים שלנו?

כל הזמן. אנחנו מכניסות בלי כוונה, את הילדים שלנו לתבניות,

שלא תמיד מאפשרות להם לראות את עצמם כמסוגלים כי אנחנו לא מצליחות

לראות אותם ככאלה. כבר תייגנו אותם - "עקשן", "חצוף", "חסרת גבולות", "רגיש מדי".

היכולת שלנו לראות את הילדים שלנו דרך משקפיים חדשים -

היא הכרחית ומהותית כדי להעביר להם את המסר שהבחירה אצלם.ן.

בכל רגע נתון הם.ן יכולים.ות לבחור אחרת,

כי אנחנו מאמינות בהם ורואות אותם אחרת.

וזה קשה, וזו הדרך.

שאלה לאמיצות

אלו משקפיים אתן רוצות להסיר כדי לראות את היופי בילדים שלכן?