להישבר כדי לגדול

עד לפני שנה וחצי

ארבעת ילדיי, שיהיו בריאים,

היו נרדמים רק אם אני איתם במיטה.

שנים זה היה עוד בסדר,

בין היריונות ללידות,

לחוסר שינה, אפילו נהניתי מזה.

אבל אז הגיעה הקורונה..

הקורונה הייתה חרדה מתמשכת עבורי.

נשברתי, רגע אחרי לידה,

עם ארבעה קטנטנים בבית.

פחדים ישנים צפו,

והלב שלי היה גדוש.

באחד הערבים שמתי לב

עד כמה אני

חסרת סבלנות בזמן ההרדמות,

חסרת רצון לכרבולים,

חסרת ליטופים בשיער..

וזה צרב לי בלב,

אבל לא נהניתי יותר.

לא יכולתי לראות את עצמי במעט שעות הערב

מרדימה אותם.

נזקקתי נואשות לזמן שלי,

שבזמן קורונה, לא עלינו,

היה מלכתחילה כל כך מצומצם.

זו הייתה נקודת השבר והצמיחה שלי.

הבנתי שבחירה בעצמי

תהיה בחירה בהורות שלי.

בחרתי ללמד אותם ואותי

איך להירדם באופן עצמאי.

עשיתי את זה.

יודעות כמה זמן לקח לי?!?

זרקו מספר,

בוא נראה אתכן.

אני כן אספר

שהיום בערבים אני

מספיקה לדבר עם אישי, שיחיה.

עושה אימוני ספורט

נפגשת עם חברות

והלב שלי שמח.

ברוך השם.

אחד הטיפים הכי חשובים שאני יכולה לתת

הוא לבדוק עם עצמכן מול היומן

כמה זמן ממהלך היום

בחרתן לעשות משהו עבור עצמכן?

רוצות לדעת איך לעשות את זה?

איך לבחור בעצמכן בתוך ההורות?

איך להצליח ליישם פרקטית

את החזון ההורי שלכן

כדי לפתח הורות מודעת, אוהבת וסמכותית?

קבעו איתי שיחת ייעוץ חינם איתי, ובואו לגלות את הכוחות והאמא שבכן.