חיפוש
  • Hila Skala

אמא, אין לי עם מי לשחק...


מכירות את המשפט הזה?

את תחושת הרעד הפנימית בבטן כשהוא נאמר?

את הפחד הממשי שמא הילד שלי ישאר ללא חברים?

ככה בדיוק הרגשתי שבוע שעבר.


אהוב ליבי עלה לכיתה א', בשעה טובה.

במהלך השבוע הראשון הוא סיפר לי שהוא מתקשה לשחק עם חברים בכיתה, ישנים או חדשים.

נלחצתי, פחדתי, דאגתי מה עכשיו?


לא מספיק שלפני שנתיים היה לו כל כך קשה כשחברים טובים מהגן

עלו לכיתה א' ובאופן טבעי וכואב הפסיקו להיות חברים שלו?

לא מספיק שאותם ילדים הפכו חברים של אחיו הגדול והמהמם?

לא מספיק?


ניסיתי בכל כוחי בימים הראשונים להסביר כמה חשוב שיהיו חברים מהכיתה.

ההסברים שלי נעלמו בבדידות ההפסקות,

נעלמו בין הדמעות שניסו להסביר שניסה, אבל לא הצליח..

ואני כולי דאגה.


אחרי שבוע בו כל יום הוא מספר ששיחק עם חברים של אחיו הגדול,

החלטתי לעצור ולעשות חושבים מחדש.

בדקתי -

האם הציפייה שלי מקרבת אותו להצלחה חברתית

או שאולי זו ציפייה מרחיקה ומעקבת?

לא אהבתי את התשובה.

הרי יכולתי לראות שיצרתי סביבו עוד לחץ מיותר,

לא מספיק האתגר של כיתה א', הוספתי לו את משקל דאגותיי.

איך?

בטונציה, במסרים הנשנים, באווירת השיח סביב הנושא.


אז נשמתי עמוק ועשיתי מעשה.

קניתי לו כדור ספוג ואמרתי: אהובי, יש לך כדור משלך,

שחק עם מי שתרצה.

אני גאה בך שניסית להזמין חברים, אפילו ששמעת "לא",

ובכדור הזה שחק עם מי שתרצה.


היום הוא חזר הביתה,

וכדרך אגב סיפר ששיחק עם שני ילדים מהכיתה באחת ההפסקות.

אני הרגשתי את הלב שלי נרגע, שמחתי בפרופורציה, למרות שבפנים יצאתי מגדרי

והמשכנו שיחה של דרך אגב.


מה עבד שם?

שלושה דברים:


1. שחררתי. שחררתי מציפייה מעקבת, מרחיקה.

לא לגמרי, זה תהליך, אבל התחלתי אותו.


2. עשיתי מעשה ונתתי לו את כוח הבחירה. החזרתי את הכוח אליו.


3. נזכרתי שילדים הרבה יותר סתגלתנים מאיתנו ההורים. משהו באנרציה הפנימית שלהם

שמכוונת לצמיחה כל כך חי וחזק, והכוח להתמודד נוכח שם מאד.

רוצות לדעת איך לשחרר מציפיות מעקבות ומרחיקות ולקדם את הילדים שלכן להצלחה? צרו קשר, ויחד נבין מה מעקב אתכן ואיך לפצח את זה.


0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול